הורות כמעשה ניסים
מונחות כאן טעימות קריאה.
אלו פוסטים שכתבתי במשך השנים, משני סוגים: אלו שבעזרתם אפשר להרגיש את העקרונות של גישת 'הורות כמעשה ניסים', אותה יצר שי אור, ואני כותבת במילותיי, ואחרים, שהם פוסטים אישיים ובהם אני מספרת איך אני מיישמת אותה בחיי שלי.
את התמונות צילמתי בכל מיני ארצות ובכל מיני תקופות, כולן שובצו במקומן שלא במקרה. לפעמים ההקשר לתכנים מעלה בי חיוך קטן בזוית הפה.
הדרך לפתיחת הסתימה בצנרת מתחילה בקושי, אלו הרגעים שרובצים על הנשמה. אני מניחה כאן הצעה לנקודת מבט עמוקה בשמונה קצרים
שלוש מילים שמחזיקות חלק משמעותי מגישת ‘הורות כמעשה ניסים’.
איך אני עובדת פנימה עם השאלה הזו?
הסבר בהיר וקצר
התשובה שלי, האישית מאוד, לשאלה הענקית הזאת.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי
לרובינו לא אפשרו להשאר בתחושת קושי ולהרגיש שלא צריך לעשות איתו כלום ואפשר להיות שם ביחד. על הבלבול ההורי שזה יוצר ועל הצעה חדשה
הנה מה שעשיתי כדי לעזור לילדים שלי לא ללכת לאיבוד במערכת החינוך, ולהיות 'אני' בתוך התלם.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי
שבע בקשות עמוקות וחשובות יש לילדנו. הם מאמינים בכל לבם שהם ראויים לקבל מענה לכולן. הם מנסים בכל כוחם לגרום לנו להקשיב
הקשבה היא ענין מורכב, היא דו כיווני רב שכבתי. היא חמקמקה לעיתים, וברורה לגמרי בזמנים אחרים והיא אחד מהיסודות של גישת הורות כמעשה ניסים
היום בו התאהבתי בגיל ההתבגרות, דווקא במעמקי המרד במשימות בית הספר.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי
הדרך הפרטית שלי, בתוך תהליך שינוי שעברה המשפחה שלנו.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי
מה עשיתי כשהילד שלי ביקש ממני את מה שממש הפחיד אותי והרים את כל מפלצות האימה שלי.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי
פוסט אישי, התבוננות לאחור על ציפיית ההישרדות והחוזק, שכנראה כל אמא לפעוטות חרצה בבשרה.
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי