מילים ממליצות
בכל פעם שאני מנסה לנסח איזו השפעה יש למה שאני יודעת לעשות, איך מרגיש טיפול בדרך הזו איתי – אני מרגישה שהמילים לא מצליחות לאחוז בדבר במלואו. זו משימה מסובכת.
ובכל זאת, ככל שהשבועות חולפים אני רואה איך הגוף מונח אחרת על הספה שממול והפנים הופכות לרגועות, אני שומעת את השקט הפנימי שנוצר והלב שלי מחייך כשהסיפורים מתאספים לכדי תחושה עוצמתית של חיבור חזק אל הכוחות הבריאים שנמצאים בכל אחת ואחד מאיתנו. אבל לנסח את זה בבהירות? קשה.
לכן, בעדינות מתרגשת ובאהבה גדולה אני מניחה כאן מילים שהן לא שלי, אלא של מי שהיתה לי הזכות והעונג ללכת איתה פרוסה מהדרך הגועשת הזו שנקראת החיים.
שירה
הגעתי אליך לפני כמה חודשים עם לב כואב. שמחתי מאוד להפגש מדי שבוע. חלון קטן נפתח לי, שהוא רק שלי (נדיר כל כך) בלו"ז ובלב. מקום לעצמי, להיות בו אני. לגלות מי אני. להכנס עמוק פנימה עם המון רגישות וחמלה.
אני יודעת שמה שקורה לי עכשיו הוא נס. הוא הגיע אחרי שנים ואולי חיים שלמים של תפילות לשינוי שלא ידעתי אם אי פעם יהיו לי כוחות ליצור בעצמי. הוא התגנב בשקט ולאט לתוכי. אני מרגישה עכשיו שאני יודעת מי אני. יודעת מה אני רוצה, יודעת למה אני לא מסוגלת, ולמה אני כן. אני מתרגשת לראשונה מהחיים האלה, שהם שלי.
תודה על הזמן והמקום. תודה על המילים המדויקות תמיד. תודה על ההקשבה בעיניים שלך.
שיה כהן סירקין
מנסה לסכם תהליך עוצמתי מרוכז ומדויק שחוללתי בעזרתה הנדיבה אין-קץ של ענת.
המניע לפגישה היה הרצון והידיעה שלי כי היחסים במשפחה שלי, בייחוד בין בני בן החמש וביני יכולים להיות נעימים יותר, רגועים יותר ומלאי שמחה, ואכן בתוך התהליך חשתי התרככות, ואני מאושרת לראות את המרחב החדש שייצרתי במשפחה שלי, מלא אור וקלות.
בפגישות עם ענת היא הייתה לגמרי נוכחת, מתבוננת ומקשיבה לי, ולמרות שהפגישות התקיימו בשיחות וידאו הרגשתי אותה קרוב קרוב. ענת מביאה תמיד את האפשרות להכלה, שהיא הבסיס לכל התהליך.
תודה על המפגש והקרבה. תודה על ההעצמה.
ציפי
הגעתי אלייך ממש אבודה, בסוג של התנתקות ממי שאני באמת, מהאני האמיתי שלי שאולי הודחק כבר כמה שעות אחרי שנולדתי ורק הלך ונקבר יותר ויותר עמוק עם התקדמות השנים. ואת, לאט לאט, ועם המון סבלנות מלמדת אותי שוב ללכת, אבל הפעם ללכת בדרך אחרת לגמרי, בדרך שלי.
בהתחלה את נתת לי משענת, הענקת לי את הבית שאף פעם לא היה לי ומתוך הלמידה המדהימה הזאת אני גם לומדת, לתת לילדים שלי ללכת בדרך שלהם. ואני הופכת להיות ההורה הזה שאף פעם לא היה לי עבור עצמי ובמקביל גם עבור הילדים שלי. איזה תיקון עצום זה. ממש ריפוי עמוק.
אין באמת מילים שיכולו לתאר את המסע המדהים הזה שעברתי איתך ואת השינוי האדיר שהבאת לחיים שלי ושל הילדים שלי. אני נפעמת ממש מהיכולות שלך ובהודיה ענקית על מה שלימדת אותי להעניק לעצמי ולאהובים עליי. ומאחלת לכל מי שרק יכול לעבור כזה מסע יחד איתך.
הענקת לי את אחת המתנות הכי גדולות שניתן להעניק לאדם כמוני, את היכולת והזכות לחיות בדמותי ולאפשר ליקרים לי מכל לחיות כך גם. ואפילו לאהוב את עצמי ולהנות כשאני עושה את זה.
תודה ענת על שאת קיימת. ותודה על הריפוי העצום.
מרץ 22
חבצלת
על התהליך עם ענת, שהוא בעצם התהליך עם עצמי:
הגעתי- רותחת מעצבים. על בנותיי, על בנזוגי, על החתולה, על עצמי, על מי לא? סיימתי- נהנית. עם בנותיי, עם בנזוגי, עם עצמי (רק עם החתולה זה לא ממש הצליח).
צללתי בליווי מדריכת צלילה צמודה אל היותי ילדה, למדתי דברים חדשים מרתקים ועליתי חזרה עם הרבה אוויר אל החיים שיצרתי היום.
בנגיעות קלות, כמו של קוסמת ומבלי שאשים לב, כל טלאי בשמיכה הבלויה שהבאתי, הפך נעים יותר, רך יותר, קשוב יותר, מדויק הרבה יותר למה שבנותיי רוצות ממני.
הגעתי "לתקן" דבר התנהגותי אחד והקסם כבר עבר למקומות נוספים וחולל גם בהם שינוי.
והשינוי לא היה קוסמטי בלבד, כי אם עמוק. כזה שאני יכולה לקחת איתי לכל מקום. לילדות, למשפחה, לעבודה, לסופר.
תודה לך
אמא ל-3
בס"ד
ענת יקרה,
תודה על שהיית מקום קשוב, מכיל ובטוח עבורי.
תודה על רגישות ואמפטיה יוצאים מגדר הרגיל.
תודה על תובנות והארות מדויקות ומאזנות.
תודה על כך שעזרת לי להתאהב מחדש בבת שלי. בילדה המדהימה והכל כך מיוחדת שלי.
תודה שעזרת לי להפסיק לכעוס עליה בטירוף ובאיבוד הדעת.
תודה שעזרת לי להכיל את הקשיים שלה והמורכבויות שלה.
תודה שעזרת לי לראות ולהבין מה היא זקוקה ממני.
תודה שעזרת לי להיות לה לאמא אמיתית.
תודה שאפשרת לי להפוך לאמא מאוזנת, מדוייקת ומיטיבה הרבה יותר.
ותודה שעשית את הכל ללא הנחייה וללא נתינת עצה וללא נתינת כלים. אלא פשוט בהוויה, בשיח כנה ובהתבוננות פנימית עמוקה.
את מיוחדת במינך. זכיתי ❤
יפעת ירושלמי
אם הייתי מספרת לך שיש ניסים אמיתיים בעולם הזה, שיש ילדה שרוצה לפגוש אותך, לחבק אותך ולקבל ממך חיבוק, שצריכה אותך, שצריכה שתתני לה יד ותראי לה את הדרך בעולם הזה, ילדה שצמאה לאהבה, לאהבה שלך. ושהאהבה שלך תחייה אותה, תעצים אותה, תגדיל אותה למימדים מרהיבים, שהאהבה שלך תחזיר לה חיוך ואת הטעם לחיים.
אם הייתי אומרת לך שזה ורק זה, זה כל מה שהיא צריכה – היית עושה את זה? מחבקת אותה?
ואם אני מספרת לך עכשיו שהילדה הזו היא את, והיא זו שמחכה רק לך שתחבקי אותה, ושאת יכולה למצוא אותה, בחדר מופלא בחיפה – היית באה?
ואם היית אומרת לך שאחרי שתפגשי אותה שם, היא תבוא איתך הביתה ותחייה בתוכך ותמשיך לקבל אהבה וחיבוק ותגדל ותתרחב ותתעצם, ופתאום תראי שהיא זו את, וכל האסימונים יפלו, ותרגישי אהובה, מחובקת, גדולה, יכולה, לעולם הזה כמו שלא יכולת אי פעם להרגיש בעבר.
אז אני אומרת לך. יש כזה. זה קיים. בואי.
♥
עדי
ענת יקרה,
אמנם עברנו תהליך קצר, אך בזכות העיניים הכחולות שלך, השקט ויכולת ההבעה הציורית והעמוקה שלך, הגעתי למקום הרבה יותר טוב ושמח באמהות שלי ואהבה שיכלה לצאת החוצה לילד שהיה לי קשה איתו.
אני דיברתי, ואת, מבין מילותיי מצאת הרבה מעבר, הראית לי את המציאות מזווית שכלל לא חשבתי עליה. לטובה כמובן. הצלחתי לראות את הדמיון בין בני אליי, כמה שהוא בעצם קורא לי, רוצה בי. ואיך שאני רוצה את עצמי. האמיתית. אני בטוחה שעוד ניפגש, לריענון, לחיזוקים ולנתינת מקום.
שוב תודה, יש לך לב ענק ושליחות מיוחדת להאיר ולהזכיר להורים את דרכם ואת אהבתם.
שרונה
הגעתי אל ענת מבולבלת, עצובה, עמוסה ובעיקר עייפה ומותשת. לא פשוט לגדל ילדים בתחושה שזה לא כפי שדמיינתי שאהיה, אני לא האמא שחשבתי שאהיה. הגעתי אל ענת עם עניין שהיה פה בבית, התנהגות חוזרת ונשנית שהיתה מטריפה אותי. נכנסתי אל הקליניקה (המהממת, אגב) ישבתי בספה (הנוחה והיפה) והתחלתי לדבר.
ממפגש למפגש התובנות החלו לחלחל בתוכי, קשיים והתנהגויות שהיו בביתי החלו להירגע, להתרחק, הקשיים פחתו. המשברים נרגעו. רגשות האשם החלו להשתחרר. ומצאתי את עצמי מיום ליום יותר שלמה באמא שאני.
ענת, את אישה מופלאה. את מלוות הורים הכי מדויקת עבורי שהייתי יכולה לבקש. תודה לך על התהליך המשמעותי של ההבנה שעברתי יחד איתך. הורים יקרים, אני מציעה לכם להתנסות בנס הזה שעשוי לקרות גם אצלכם.