מילים לקרוא
מונחות כאן טעימות קריאה, פוסטים שכתבתי, משני סוגים:
אלו שבעזרתם אפשר להרגיש את העקרונות של גישת 'הורות כמעשה ניסים', אותה יצר שי אור, ואני כותבת במילותיי,
ואחרים, שהם פוסטים אישיים יותר, בהם אני מספרת איך אני מיישמת אותה בחיי שלי.
שבע בקשות עמוקות וחשובות יש לילדנו. הם מאמינים בכל לבם שהם ראויים לקבל מענה לכולן. הם מנסים בכל כוחם לגרום לנו להקשיב.
הדרך לפתיחת הסתימה בצנרת מתחילה בקושי, אלו הרגעים שרובצים על הנשמה. אני מניחה כאן הצעה לנקודת מבט עמוקה בשמונה קצרים
לרובינו לא אפשרו להשאר בתחושת קושי ולהרגיש שלא צריך לעשות איתו כלום ואפשר להיות שם ביחד. על הבלבול ההורי שזה יוצר ועל הצעה חדשה
הקשבה היא ענין מורכב, היא דו כיווני רב שכבתי. היא חמקמקה לעיתים, וברורה לגמרי בזמנים אחרים והיא אחד מהיסודות של גישת הורות כמעשה ניסים
המצפן הפנימי הוא שמכוון אותנו,
לקרב אלינו את מה שאנחנו ראויים לו ולדחות את מה שלא נכון לנו.
אפשר להקשיב לו כשמתקיימים שני תנאי פתיחה.
כשהשינוי הכי גדול הוא לא לרצות לשנות – משתנים הדברים הכי חשובים.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
איך קרה ששלושת ילדי ניקו את הבית בלי התנגדות דרמטית, למרות שהם ממש לא רצו.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
הקשבה אל מה שיש לילדה שלי להגיד לי היא אמת מהסוג שלא קל לבלוע והיא תמיד הזדמנות.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
מה עשיתי כשהילד שלי ביקש ממני את מה שממש הפחיד אותי והרים את כל מפלצות האימה שלי.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
איך עשיתי את הקסם הנכסף שבו יצאתי רשמית מהמטבח והעברתי את התפקיד לילדים שלי.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
הדרך הפרטית שלי, בתוך תהליך שינוי שעברה המשפחה שלנו.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.
שלוש מילים שמחזיקות חלק משמעותי מגישת ‘הורות כמעשה ניסים’.
איך אני עובדת פנימה עם השאלה הזו?
הסבר בהיר וקצר
הנה מה שעשיתי כדי לעזור לילדים שלי לא ללכת לאיבוד במערכת החינוך, ולהיות 'אני' בתוך התלם.
פוסט אישי,
הורות כמעשה ניסים בתוך היומיום שלי.